מקומות עבודה מלאים שיקולים לקידום עובדים מסוימים על פני אחרים, העלאות שכר, מינויים ושאר פעולות נוספות. לצערנו, כחלק מהשיקולים האלו, אשר יכולים להיות לגיטימיים והגיוניים ומתוך חשיבה על טובת הארגון, לעיתים ניתן לראות שיש שיקולים נוספים אשר מניעים מנהלים לקידום עובדים מסוימים על פני אחרים. זוהי אפליה במקום העבודה והיא פסולה באופן מוחלט. כאשר מנהל נוהג באפליה במקום העבודה ומתייחס לעובדים מסוימים באופן מעדיף ומבכר ביחס לעובדים אחרים נוצר מרמור וכעס לגיטימי אשר עלול להרוס את מקום העבודה ואת הדינאמיקה החיובית בו.
כך למשל מעסיק אשר מקדם אנשים מטעמו רק משום שהם מקורבים אליו או בשל טובות הנאה כאלה ואחרות שהם נותנים לו. זוהי אפליה במקום העבודה אשר ככל שתוגש תביעה והיא תוכח, המעסיק יצטרך לשלם פיצויים בסכום גבוה מאוד לתובעים. הבעיה עם תביעות המבוססות על אפליה במקום העבודה היא שמאוד קשה להוכיח את האפליה. לרוב כאשר מעסיקים נוקטים באפליה במקום העבודה הם עושים זאת בצורה מאוד מתוחכמת וגם מגבים את הפעולות שלהם בתיעוד נרחב אשר מבוסס לכאורה על סיבות אמיתיות ולגיטימיות לקידום והטבות שניתנות אבל בפועל מבוסס על שיקולים בלתי ענייניים ולא מקצועיים אשר הביאו לקידום.
בגלל שמאוד קשה להוכיח את התביעות מסוג זה יש לפעול בחוכמה ולאורך זמן על מנת לאסוף ראיות בכדי להראות מדיניות אשר מתפרשת על פני תקופה ארוכה וכך יהיה ניתן להראות את האפליה לאורך זמן. צריך לקחת בחשבון שתביעות מסוג זה הן תביעות מורכבות אשר קשה לנהל אותן והן עשויות לערוך זמן רב. כמו כן מדובר בתביעות אשר המחיר שלהן הוא רב מאוד. מעבר למחיר הכלכלי של תשלום שכר הטרחה של עורכי דין, יש מחיר של העומס הנפשי של הליך ארוך ומייגע וכן העובדה שעובד רואה לנכון לתבוע את המעסיק שלו יוצרת חשש במקומות עבודה חדשים. בדרך כלל עובד אשר תובע את המעסיק שלו על בסיס טענה של אפליה במקום העבודה נתפס כעובד בעייתי אשר מעסיקים אחרים ישאלו עצמם פעמיים האם להעסיק אותו או לא.